tag:blogger.com,1999:blog-27060477841415496942011-10-07T16:43:12.884-07:00שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.comBlogger161100tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-35711571873689491392009-01-22T00:55:00.001-08:002009-01-22T00:55:45.337-08:00<iframe width="425" height="350" frameborder="0" scrolling="no" marginheight="0" marginwidth="0" src="http://maps.google.com/maps/ms?hl=en&amp;ie=UTF8&amp;msa=0&amp;msid=111986480331488838975.0004572ef343f32238c13&amp;s=AARTsJpUMqcaJvOPQxSm7pYQ5tXvNIncgQ&amp;ll=42.682435,24.609375&amp;spn=44.971182,74.707031&amp;z=3&amp;output=embed"></iframe><br /><small><a href="http://maps.google.com/maps/ms?hl=en&amp;ie=UTF8&amp;msa=0&amp;msid=111986480331488838975.0004572ef343f32238c13&amp;ll=42.682435,24.609375&amp;spn=44.971182,74.707031&amp;z=3&amp;source=embed" style="color:#0000FF;text-align:left">View Larger Map</a></small><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-3571157187368949139?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-15584415046403519302009-01-16T09:45:00.000-08:002009-04-22T05:16:03.798-07:00<a href="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se24dkf_L8I/AAAAAAAAAG0/jo4U7pQkJ44/s1600-h/%D7%A9%D7%A0%D7%99.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327116752402722754" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 401px; CURSOR: hand; HEIGHT: 196px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se24dkf_L8I/AAAAAAAAAG0/jo4U7pQkJ44/s320/%D7%A9%D7%A0%D7%99.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><p><a href="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SWCk_p2V5BI/AAAAAAAAAAc/N-qQczyZU64/s1600-h/ש×"></a><br /><span style="font-size:130%;">אסתר נולדה ב-1.1.1927 בעיר לודג' שבפולין.משפחתה מנתה 5 נפשות- אביה יואל, אימא רחל, אחיה יוז'ק יוסף הבכור,<br />אחותה אג'ה הדסה האמצעית והיא אסתושה אסתר בת הזקונים. </span><a href="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SW96Q-HZfFI/AAAAAAAAABw/Cip2xQOCtt4/s1600-h/HegaFriends2.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5291582519154146386" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 161px; CURSOR: hand; HEIGHT: 148px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SW96Q-HZfFI/AAAAAAAAABw/Cip2xQOCtt4/s320/HegaFriends2.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br />הם גרו בבניין מטופח וגדול באמצע העיר עם שומר, ואליה התייחסו בכבוד מיוחד מכיוון שהייתה בתו של בעל הבית . לדירה זו הם עברו בערך שנתיים שלוש לפני פרוץ המלחמה<br />ביתה של סבתי היה מקושט ומעוטר במרב הרהיטים החדישים והמודרניים של התקופה. אמא השקיעה הרבה מחשבה וזמן כדי שהבית יהיה מודרני ויפה.<br />חדר האוכל היה באמצע הבית שם שולחן עץ גדול וכיסאות מרופדים. בקיר היה מזנון שעליו היו מונחים כל מיני חפצי אמונות יקרי ערך.<br />בחדר השנה של הוריה הכל היה מעץ בהיר. מיטה גדולה עמדה באמצע החדר וכדי לסדרה היה לוקח 10 דקות.<br />לסבתי ולאחות היה חדר שכל רהיטיו בצבע ורוד ולאחיה כחול כהה. </span><span style="color:#ff0000;"><br /></span><span style="font-size:130%;">המטבח היה מרווח וגדול שבו היה ארון עם המון סטים שונים עליו. באותו ארון גם היו מפות שהיו מסודרות לפי צבעים וגדלים.<br />משפחתה הייתה דתייה שומרת מסורת. "בחגים היינו מקבלים נעליים ובגדים חדשים" היא מספרת. </span><a href="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SW9557y5z4I/AAAAAAAAABo/9N04QhXxoa8/s1600-h/grandMother1.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5291582123394322306" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 173px; CURSOR: hand; HEIGHT: 127px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SW9557y5z4I/AAAAAAAAABo/9N04QhXxoa8/s400/grandMother1.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br />את לימודיה התחילה בגיל 7 בבית ספר יהודי לבנות. היו לה הרבה חברות וחברה אמיתי ששמה stoca. אסתר הייתה תלמידה טובה ונהנתה ללמוד בדרך כלל. בחורף קר במיוחד שהיו הרבה כאלה בעיר, קיבלה אסתר מכת קור ונעדרה מבית הספר במשך זמן רב.<br />בתקופת החופש הגדול הם היו נוסעים לכפר נופש-"גבעת הדובדבנים" עם פרחים, מדשאות, יערות ואווירה כפרית. בחופש הראשון שאסתר הלכה לקייטנה בת שלושה שבועות עם חברתה, כשחזרה שום דבר כבר לא היה כמו פעם.<br />בקיץ של 1939 כשחזרו העירה מהחופשה הגיוס של הצבא היה בעיצומו. המלחמה כבר עמדה בפתח. </span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-1558441504640351930?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-2081298139681073802009-01-15T04:14:00.000-08:002009-04-22T05:16:18.980-07:00<span style="font-size:130%;">"הייתי בת 12 וחצי. בשנת 1940 היינו צריכים לעזוב את הבית להכנס לגטו.<br />הוריי החליטו להתפצל. אבי, אחותי ואחי נסעו לעייריה קטנה בדרום פולין ואילו אני ואימי נשארנו בגטו. ביום שנסגרו השערים אימי קיבלה מכתב לבוא לעיירה אך זה היה מאוחר מידי. אי אפשר היה לעזוב את המקום.<br />גרנו בחדר אחד אם ריהוט מצומצם. בהתחלה עוד היה בית ספר בגטו שבו למדתי.לאחר שנתיים הוא נסגר ועבד</span><a href="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SXITy2nN1TI/AAAAAAAAAFg/HAjvV5P3ZjM/s1600-h/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA+%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8.jpg"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5292314276488140082" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 130px; CURSOR: hand; HEIGHT: 106px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SXITy2nN1TI/AAAAAAAAAFg/HAjvV5P3ZjM/s320/%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%AA+%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;">תי בבית חרושת לדברי עור. הייתי בת 14 וחצי. בגטו נפתחו תנועות נוער ציוניות ואני הצטרפתי לתנועה "השומר הצעיר". הייתי מאוד פעילה בתנועה והייתי ראשגד"ית. שמה פגשתי את אהבת חיי זאב ופקטור(רק שבתקופה ההיא מי היה יודע שבעוד כמספר שנים נפגשנו בארץ ישראל והחלטנו להקים משפחה).בשנת 44, בת 16 וחצי, חיסלו את הגטו ונשלחנו למחנה אשוויץ. שם נפרדתי מאימי ונשלחתי למחנה העבודה בברימן בגרמניה. שמה אחרי כמה חודשים של פינוי רחובות אחרי הפצצות נשלחתי למחנה ההשמדה ברגן בלזן. ב-15 באפריל 1945 נכנסו למחנה טנקים אנגליים ששיחררו את המקום. נגמרה המלחמה!!!"</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-208129813968107380?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-26702894678314611802009-01-14T04:49:00.000-08:002009-04-22T05:16:40.781-07:00<a href="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SXIRfw6eSfI/AAAAAAAAAFY/zaLK_mx5aTU/s1600-h/%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%98.jpg"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5292311749517527538" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 131px; CURSOR: hand; HEIGHT: 95px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SXIRfw6eSfI/AAAAAAAAAFY/zaLK_mx5aTU/s320/%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%98.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><div><span style="font-size:130%;">"לאחר השחרור בשנת 1945 בעזרת הצלב האדום הגעתי לשוודיה, לעיירה מיקלבי בלונגסיטן. המקום היה מאורגן על ידי הסכונות היהודית בשביל הנוער שרוצה לעלות לארץ ישראל. במקום עבדתי ברפת ולמדתי קצת עברית. לאחר חצי שנה האנגלים ששלטו בארץ הקציבו 100 סרטיפיקטים (רשיונות עליה חוקיים) לכל בני הנוער בשוודיה. הייתי בן המאושרים שנבחרו על ידי הרשויות. ב-27 במאי 1946, הגעתי לארץ ישראל עם האוניה "קירו". הגעתי לקיבוץ גבעת השלושה ושהיתי במסגרת עליית הנוער. בזמנו היו הרבה מנועי חיפוש שנועדו למציאת הקרובים לאחר המלחמה אך לצערי לא שרד איש. לאחר שנה וחצי הגיעה ארצה זאב פקטור חברי הטוב מתנועת הנוער בגטו. ב-23 לדצמבר 1947 התחתנו בפתח תקווה. אני וזאב עברנו לגור בכפר גנים . בהתחלה עבדתי בסוכנות היהודית במחלקת העלייה עד שילדתי את ביתי הבכורה רחל ב-1950". פה לסבתא יורדת דמעה."ילדתי בן נוסף ב-1958.כשרחל גדלה קצת התחלתי לעבוד בתור מורה לחינוך מיוחד בתל אביב. לאט לאט השלמתי<br />את לימודיי שנפסקו בעקבות המלחמה. עם השנים קיבלתי תעודות הסמכה בהוראה , בחינוך מיוחד ובניהול. בשנת 1977 התמנתי על ידי משרד החינוך לניהול בית ספר מיוחד ששמו: "הנוטר העברי" בעיר תל אביב. את עבודה זו ראיתי כאתגר רב אך הסכמתי כי ידעתי שילדים עם בעיות התנהגות קשות יוכלו לחזור להשתלב במערכות החברה והחיים. באותה שנה עברנו זאב, רחל, אילן ואני לביתנו בהרצליה ברחוב ברנר 52. עד היום אנו גרים בבית זה ומארחים בו את נכדינו האהובים וילדינו הנפלאים."</span></div><br /><span style="font-size:130%;"><object width="320" height="266" class="BLOG_video_class" id="BLOG_video-b95652256793377d" classid="clsid:D27CDB6E-AE6D-11cf-96B8-444553540000" codebase="http://download.macromedia.com/pub/shockwave/cabs/flash/swflash.cab#version=6,0,40,0"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/get_player"><param name="bgcolor" value="#FFFFFF"><param name="allowfullscreen" value="true"><param name="flashvars" value="flvurl=http://v10.nonxt1.googlevideo.com/videoplayback?id%3Db95652256793377d%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330115458%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D583CDD4F6F8EDB0BF7DC28CDF08BC95B3E068AFB.70B3D206C6D9C2BBFE3B7FF342EC40D71BE6AD10%26key%3Dck1&amp;iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3Db95652256793377d%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DBB-ow5sKwmj29q5crypTIfQA-m0&amp;autoplay=0&amp;ps=blogger"><embed src="http://www.youtube.com/get_player" type="application/x-shockwave-flash"width="320" height="266" bgcolor="#FFFFFF"flashvars="flvurl=http://v10.nonxt1.googlevideo.com/videoplayback?id%3Db95652256793377d%26itag%3D5%26app%3Dblogger%26ip%3D0.0.0.0%26ipbits%3D0%26expire%3D1330115458%26sparams%3Did,itag,ip,ipbits,expire%26signature%3D583CDD4F6F8EDB0BF7DC28CDF08BC95B3E068AFB.70B3D206C6D9C2BBFE3B7FF342EC40D71BE6AD10%26key%3Dck1&iurl=http://video.google.com/ThumbnailServer2?app%3Dblogger%26contentid%3Db95652256793377d%26offsetms%3D5000%26itag%3Dw160%26sigh%3DBB-ow5sKwmj29q5crypTIfQA-m0&autoplay=0&ps=blogger"allowFullScreen="true" /></object></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-2670289467831461180?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-70587894752305870352009-01-13T05:31:00.000-08:002009-04-22T05:17:10.515-07:00<span style="font-size:130%;">שניני המקסימה שלי,<br /><br />תודה לך על כתיבת סיפור חיי והחזרת אותי לחוויות על כל גוניותיהם ותקופותיהם.<br />אני מרגישה שזה קירב אותנו עוד יותר.<br /><br />באהבה גדולה,<br />סבתא</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-7058789475230587035?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-68639718168387142312009-01-12T06:48:00.000-08:002009-04-22T05:17:24.989-07:00<span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5292276610062764850" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 183px; CURSOR: hand; HEIGHT: 127px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SXHxiYPmSzI/AAAAAAAAAFQ/5DHcKhGXEQA/s320/%D7%93%D7%92%D7%9C+%D7%9C%D7%95%D7%93%D7%96%27.bmp" border="0" /><span style="font-family:arial;color:#000000;">לודז' היא העיר </span><span style="font-family:arial;color:#000000;">השלישית בגודלה בפולין</span><span style="font-family:arial;color:#000000;"> ‏‏. העיר ממוקמת במרכז המדינה, דרומית מערבית לוורשה</span><span style="font-family:arial;color:#000000;">, ומשמשת בירת מחוז</span><span style="font-family:arial;color:#000000;"> לודז'. בתקופת השלטון הרוסי</span><span style="font-family:arial;color:#000000;"> במאה ה-19</span><span style="font-family:arial;color:#000000;"> התפתחה לודז' מכפר קטן לעיר של תעשיית הטקסטיל</span><span style="font-family:arial;color:#000000;">, במידה רבה הודות ליוזמת התושבים היהודים</span></span><span style="font-size:130%;"><span style="font-family:arial;color:#000000;">.<br />לפני מלחמת העולם השנייה</span><span style="font-family:arial;color:#000000;"> חיה בלודז' קהילה יהודית, שגודלה הגיע עד לכ-233,000 אנשים. קהילה זו הייתה הקהילה היהודית השנייה בגודלה בפולין לאחר ורשה, ופעלו בה מערכות חינוך, עיתונות ותיאטראות. בזמן המלחמה נכלאה הקהילה בגטו לודז'</span><span style="font-family:arial;color:#000000;">, אחד הגטאות</span><span style="font-family:arial;color:#000000;"> המפורסמים בזמן השואה.</span></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-6863971816838714231?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-10511638321063145832009-01-10T08:28:00.000-08:002009-04-22T05:18:14.845-07:00<span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327215644826883890" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 396px; CURSOR: hand; HEIGHT: 212px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4SZ3fPVzI/AAAAAAAAAIE/-S9BQBqXjPU/s320/%D7%A1%D7%91%D7%90.JPG" border="0" /><br /></span><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">סבא זאב נולד ב-5.4 1926 במהלך חול המועד פסח, בעיר לודז' שבפולין.<br />אימו שוחררה מבית החולים לאחר מס' ימים וסבי הגיע לביתו החדש. הוא גר בבית זה עד גיל 6 ואז עבר לבית אחר בלודז'. כעבור 4 שנים נולדה למשפחה תוספת חדשה, הלה- חיה. משפחתו של סבי הייתה במעמד כלכלי טוב למדי. אביו היה יצרן טקסטיל ואימו הייתה עסוקה בניהול משק הבית וטיפול בילדים. בשנים מאוחרות יותר תרמה את זמנה בפעילות במסגרת בית הספר שבו סבי לומד.<br />סבי היה תלמיד טוב אך היו לו לא מעט בעיות משמעת.<br />לימודיו הופסקו עם פרוץ מלחמת העולם השנייה בזמן שבו התחיל את לימודו, שנה ראשונה בגימנסיה(תיכון). ב- 1 לספטמבר 1939 , עם תחילת הרדיפות נגד היהודים סבי ומשפחתו הוכנסו לגטו כשרוב רכושם הוחרם ונבזז על ידי הנאצים. סבי מספר-"אבי, בהשפעת המלחמה והמאורעות חלה מבלי שיכולנו להשיג עבורו את התרופות הנחוצות. בערב ראש השנה של שנת 1940 אבי נפטר וחשתי את מלוא כובד האחריות לקיום המשפחה, אמי, אחותי ואני. בגטו לודז' חיינו עד הקיץ 1945 והיינו נתונים בכל אותם התלאות שהיו ממנת חלקם של היהודים במשטר הנאצי הגרמני. במשך כל התקופה עבדתי במקומות שונים ודאגתי לאימי ואחותי הקטנה כמיטב יכולתי. באותה תקופה השתייכתי לתנועת נוער ציונית סוציאליסטית ושמה "השומר הצעיר" שם פגשתי לראשונה את הילדה אסתר נודל ואז החלטתי שזאת תהיה רעייתי לאורך כל חיי. בטרם יכולתי לחשוב וליהנות מתקופה הנהדרת של אהבה ראשונה, היו לפנינו מאבקים קשים מאוד שהיינו צריכים לעמוד בהם. בחודש אוגוסט 1944 החליטו הגרמנים לחסל את גטו לודז' מכל תושביו. נשלחנו למחנה ההשמדה אשוויץ שם עם בואי ראיתי ונפרדתי מאימי ואחותי האהובה בפעם האחרונה. מלחמת העולם השנייה התקרבה לקיצה ואחרי תלאות של צעדת המוות הגעתי למחנה בוכנולד שם שוחררתי בחודש אפריל 1945 בידי הצבא האמריקאי. התחלתנו את המלחמה 4 אנשים ונשארתי לבד. לאחר השחרור הגעתי עם קבוצת צעירים יהודיים לארץ שוויצריה. אני זוכר שהיה זה מוזר ביותר להיכנס אחרי כל השנים הללו לארץ שמלחמת העולם כלל לא נגעה בה. הסתובבתי כאילו אני בחלום ולראשונה שוב ראיתי את השמיים הכחולים , את השמש הזורחת ומכל עבר את יופי הטבע.<br />בשוויצריה נודע לי שהילדה אשר כל כך קשרתי איתה את עדיתי הצליחה לשרוד ונמצאת בשוודיה. קשרתי מיד את הקשר לשוודיה ולשנינו היה ברור שאת עתידינו נבנה בארץ ישראל. יצוין כי שערי הארץ היו סגורים ומסוגרים ליהודים והכניסה לארץ ישראל הייתה כרוכה במאבק קשה עם השלטון הבריטי. התמזל מזל ופגשתי בדרכי את שליח הסוכנות היהודית ד"ר יוסף בורק. הוא ביקשני למלא שליחות שהייתה כרוכה בסיכון מסוים ובאחריות גדולה. לשם כך הייתי צריך לעזוב את שוויץ ואת המוטל עליי, מילאתי בהצלחה את השליחות והצלחתי לחזור לשוויצריה. כהוקרה קיבלתי מד"ר בורק דרכון על שמה של גברת צציליה בטשובה ובנה הקטין רוברט בטש. הדרכון "הותאם" לצרכינו ואחרי שהבחורה אשר עמדה למלא את תפקיד "אימי" אופרה, נכנסנו בז'נבה למטוס באותו יום נחתנו בלוד כאשר כל הסידורים מסביב נעשו מראש והמבצע הוכתר כהצלחה.<br />אם בואי ארצה וסידור כמה מסמכים העזתי לנסוע לפתח תקווה על מנת להיפגש עם אסתר אהובתי. פגישתנו הייתה נרגשת. היה לנו המזל ומאז ועד היום לא היינו צריכים להיפרד יותר.<br />אחרי שערכנו חופה וקידושים עברנו לגור בחדר שכור בכפר גנים ב' בפתח תקווה והתחלנו את חיינו כזוג צעיר בארץ ישראל. עם השנים למדתי את השפה שבמקצת הייתה לי מוכרת מימי בית הספר והתקבלתי כעובד בסוכנות היהודית במחלקת העלייה והקליטה כאשר בינתיים נפתחו שערי הארץ ועשרות אלפים פליטי השואה התחילו להגיע לארץ המובטחת.<br />בשנת 1950 נודה בתינו רחל הבכורה. תנאי החיים היו צפופים וקשים אך עמדנו בקשיים אלה הודות ליחסינו החיובי לעמל ועבודה ורצוננו להתקדם לכל תחומי החיים.<br />לאחר שמונה שנים נולד אילן וכל המשפחה עברה לבת ים איפה שבפעם הראשונה הייתה לנו דירה של ממש, 3 חדרים, אמבטיה עם מים חמים וכל יתר הדברים הנחוצים. בתום התפקיד שמילאתי בסוכנות היהודית עברתי לעבוד ב"שוק הפרטי" המפעל התעשייתי אשר התקבלתי לעבוד בו היה בראשית דרכו ושמו "ויטה". פה מצאתי את השדה הרחב שבו יכולתי להביא לגילוי את כישוריי בתחום הארגון והניהול.<br />מתוך עבודה קשה אשר הצריכה הרבה ביותר מאשר 8 שעות ביום התקדמתי והגעתי לדרגת מנהל המפעל. במקביל גם אסתר עשתה חיל בעבודתה. עברה בחינות למכביר, למדה כמעט בכל זמנה קודמה לתפקיד מנהלת בית ספר. בעזרת משפחתי בארצות הברית אשר קשרנו איתה יחסים הדוקים יכולנו להחליף את מקום מגורינו מבת ים והגענו לגור בביתנו בהרצלייה בו אנו גרים עד היום הזה. לשמחתנו הרבה עם השנים נולדו לנו נכדינו – עידן, הדר, דורון, אור, גל, שניני ונינינו גיא".</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-1051163832106314583?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-11604588238003608332009-01-09T10:37:00.000-08:002009-04-22T05:18:59.364-07:00<span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327215921842992450" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 374px; CURSOR: hand; HEIGHT: 203px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4Sp_dBtUI/AAAAAAAAAIM/Laisrpg1l0I/s320/%D7%A1%D7%91%D7%AA%D7%90.JPG" border="0" />יהודית נולדה בנובמבר של שנת 1941 בעיר חוסת, צ'כיה. <br />לסבתי יש שלושה שמות. הראשון דיטה, שמה הצ'כי. השני אנה מריה, שם זה ניתן לה בתקופת המלחמה מכיוון שהתחפשה לנוצריה ושם זה הוא גוי. השם השלישי- יהודית, ניתן לה עם עלייתה לארץ.בזמן מלחמת העולם השנייה יהודית ומשפחתה, אביה, אימה, היא ואחיה, ברחו מהגרמנים והעבירו את המלחמה בהונגריה. אביה של יהודית היה פרטיזן [ לוחם ביערות] ולכן אימה גידלה את הילדים כמעט לבדה. המשפחה שרדה את השואה ולאחר תקופת רגיעה הם חזרו לצ'כיה לעיירה קטנה הנקראת טפליץ. יהודית הגיעה לשם בכיתה א' כאשר למדה בבית ספר רגיל (לא יהודי). הילדים בכיתה לעגו לה והרביצו לה משום שהיא יהודיה. לאחר ששמעו הוריה את המצב הם החליטו שהגיע הזמן לעלות ארצה.ֻיהודית הגיעה</span><a href="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4EzfFD1oI/AAAAAAAAAHU/nzCVv7J2Uq8/s1600-h/%D7%A1%D7%91%D7%AA%D7%90.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327200691788437122" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 194px; CURSOR: hand; HEIGHT: 232px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4EzfFD1oI/AAAAAAAAAHU/nzCVv7J2Uq8/s320/%D7%A1%D7%91%D7%AA%D7%90.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"> ארצה באוניית מעפילים ועד היום זוכרת את התנאים הקשיה ששררו בה. כשסוף סוף הגיעו לישראל יהודית ומשפחתה שכנו במעברות בגבעת אולגה. לאחר תקופה מסוימת בתנאים הקשים משפחתה עברה לגור בבית של דוד ברמת גן. גם בבית הספר ברמת גן לעגו ליהודית וקראו לה פליטה. רק לאחר שלמדה עברית ונעשתה תלמידה מצטיינת הפסיקו לרדת עליה.מעבר לשעות הלימודים יהודית הייתה מאוד פעילה בצופים ולקחה תפקידים כמו להיות מדריכה, ראשגדית ומרכזת שכבה. כבר בגיל הזה יהודית, רק בת 14, ידעה שהיא הולכת להתחתן עם המדריך שלה, יאיר. היא סיימה תיכון עם בגרות מלאה והתגייסה לצבא בשנת 1958. היא שירתה בחיל ההנדסה כקצינה ראשית. היא שירתה רק כ- שנה וחצי מכיוון שבשנת 1960 התחתנה עם יאיר אלקלעי ונולדה להם בת ראשונה, רונית.<br />לאחר שחרורה של יהודית המשפחה גרה ברמת גן ולאחר שנה עברו לעיירה קטנה בברזיל מטעם עבודתו של יאיר. רונית הייתה בת חודש. הם חזרו ארצה בשנת 1963 וגרו בפתח תקווה שם יהודית לא עבדה והקדישה את כל זמנה לגידול רונית. בשנת 1967 אבי נולד והמשפחה עברה לנהרייה. בזמן מלחמת ששת הימים יהודית נסעה למרכז בעוד יאיר היה צריך להישאר להלחם. אחרי המלחמה היא והילדים חזרו לנהרייה והיא התחילה לעבוד בתחום הקוסמטיקה.<br />בשנת 1973 ליהודית ויאיר נולדה עוד בת בשם דנה. יהודית זוכרת שבזמן ההוא היו הרבה התקפות מחבלים באזור ופעם אף שמעה אותם נכנסים לבית סמוך. בשנת 1974 כל המשפחה עברה לבית פרטי ברמת השרון וסבתי פתחה חנות ספרים בשם "תרות".<br />אחרי 15 שנה יהודית סגרה את החנות והחלה לעסוק בהתנדבות בחנות צעצועים וספרים למען ילדי בית החולים "שניידר". היום סבתא עוסקת בנטורופתיה- רפואה בעזרת צמחי מרפא. היא עדיין גרה עם בעלה יאיר באושר רב באותו בית ברמת השרון. יהודית גם מאוד אוהבת לבלות עם נכדיה: אור, גל, אני, אריאל, יואב, עומר, איתי ושיר.</span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-1160458823800360833?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-9851750676926896622009-01-08T10:40:00.000-08:002009-04-22T05:19:17.702-07:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4S3VRVcnI/AAAAAAAAAIU/z7Bxc6jfMIE/s1600-h/%D7%A1%D7%91%D7%90+%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327216151037833842" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 202px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4S3VRVcnI/AAAAAAAAAIU/z7Bxc6jfMIE/s320/%D7%A1%D7%91%D7%90+%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><div><span style="font-size:130%;">סבי, יאיר אלקלעי, אבא של אימי, נולד ב-21 לדצמבר, 1937, בבית החולים הדסה בתל אביב.<br />מכיוון שסבי נולד בארץ הוא לא סבל מאנטישמיות או שנאה שהיו באירופה.<br />משפחתו של סבי גרו ברמת גן שם סבי התחיל את גנו, גן יהלומים. בגיל צעיר יאיר מאוד אהב את הצופים והתחיל את דרכו בה בכיתה ג'.<br />בנוסף לצופים, יאיר ואחיו היו חייבים לעזור לכלכלת הבית, וזאת מכיוון שאבא שלהם עבד בח"ול והם היו חייבים לעזור לאימם. בשנת 1947 החלה מלחמת השחרור ומטוסים מצריים הפגיזו את רמת גן. סבי זוכר איך כל המשפחה נכנסה למקלט וכולם פחדו מאוד.<br />כשהוכרזה מדינת ישראל, ב-1948, כולם שמחו מאוד, ויאיר זוכר את החגיגות ברחובות.<br />הוא הצטרף לתיכון "אוהל שם", ולמד שם 4 שנים. באותה תקופה יאיר היה פעיל מאוד בצופים. הוא מילא הרבה תפקידים ובניהם כמובן מדריך. בין חניכיו הייתה יהודית שטיאסני, רעייתו לעתיד. הוא סיים את התיכון עם בגרות מלאה והתגייס לצבא במסגרת גיוס נוער חלוצי לוחם. הוא שירת בחיל הצנחנים ומספר שאהב מאוד את הצניחות.הוא השתתף במלחמת סיני ולאחר מכן השתחרר. לאחר השחרור יאיר הצטרף לטכניון בחיפה, כשהוא למד הנדסה כימית וטכנולוגית המזון.<br />לאחר לימודיו הוא התחתן עם יהודית בשנת 1961.<br />הם עברו לרמת גן ויאיר התחיל לעבוד במפעל הנקרא "פרדס-מוצרי הדר" ברחובות.<br />שנה לאחר מכן נולדה ליאיר וליהודית בת בכורה,אימי, רונית.<br />לאחר שלוש שנים במפעל הוחלט לשלוח את יאיר לעבוד בברזיל וכך המשפחה הצעירה הייתה בברזיל כשנה. יאיר מספר שהוא מאוד אהב את התנאים בברזיל ואהב לעבוד בח"ול. לאחר השהות בברזיל המשפחה עברה לנהרייה, שם הוקם מפעל חדש ששכר את שירותיו של סבי כטכנולוג ראשי.<br />באותה שנה נולד הילד השני של המשפחה, דודי, אבי.<br />מיד לאחר שאבי נולד החלה מלחמת ששת הימים. יאיר גויס מיד למילואים.<br />בשנת 1973 תוספת חדשה הגיעה למשפחה, דודתי, דנה.<br />באותה שנה כל המשפחה עברה לבית פרטי ברמת השרון.<br />ברמת השרון הקים יאיר עסק פרטי לייעוץ ולתכנון למפעלי מזון, הנקרא עד היום food. co. ליאיר היו הרבה עסקים בחו"ל ובארץ והיו לו הרבה נסיעות שנתנו לו הזדמנות לראות מדינות שונות בעולם. היום יאיר כבר בפנסיה, אבל ממשיך לעבוד בעולם ובארץ.<br />הוא מבלה את רוב זמנו הפנוי במועדון הרוטרי, ואף כיהן כנשיא לפני שנים אחדות.<br />אני מאוד אוהבת לבלות עם סבא כי תמיד אנו מדברים על דברים מעניינים וזה מאוד שונה לשמוע מישהו עם השקפות עולם כמו שלו עם ידע וניסיון רב.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-985175067692689662?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-32643814474235766632009-01-07T08:27:00.000-08:002009-04-22T06:10:22.131-07:00<div><a href="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4S-yjWdrI/AAAAAAAAAIc/_1rd4G9Vr50/s1600-h/%D7%90%D7%9E%D7%90.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327216279157110450" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 157px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4S-yjWdrI/AAAAAAAAAIc/_1rd4G9Vr50/s320/%D7%90%D7%9E%D7%90.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">אימי רונית נולדה בבוקר של ה-9 לעשירי, 1962, בבית החולים אסותה בתל אביב.<br />השם רונית נבחר משום פירושו-שמחה.<br />בתחילת חייה של רונית היא והוריה גרו בפתח תקווה. לאחר 4 שנים הם עברו לבית בנהרייה.<br />בנהרייה רונית התחילה את הגן בגיל 5. לגן קראו גן חומה, וזה בערך הזיכרון היחיד שלה מהתקופה.<br />היא התחילה את כיתה א' בבית הספר ויצמן בנהרייה עם אח חדש, אבי. היא זוכרת שזו הייתה תקופה בה היא רכשה הרבה חברים חדשים ופעילויות שונות כמו בלט, צופים והתעמלות קרקע.<br />בשנת 1973 נולדה לאמא אחות ששמה דנה.<br />זכרון חזק של אמא הוא מקרה שבו היתה התקפת מחבלים בנהרייה, ליד ביתם. היא הייתה צריכה לשמור על אחיה,אבי בן החמש ודנה התינוקת. היא מספרת שזההיה מאוד מפחיד.<br />בגיל 12 עברה המשפחה לרמת השרון. ברמת השרון רונית עברה מהצופים לנוער העובד. בימי שישי רונית מספרת שהיא וחבריה היו אוהבים ללכת לבית של ילד אחד ולבלות שם את הלילה. <a href="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se8XKPQPVkI/AAAAAAAAAJo/n7wkgcsJ3OY/s1600-h/%D7%90%D7%9E%D7%90.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327502348863362626" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 107px; CURSOR: hand; HEIGHT: 320px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se8XKPQPVkI/AAAAAAAAAJo/n7wkgcsJ3OY/s320/%D7%90%D7%9E%D7%90.JPG" border="0" /></a><br />באותה תקופה רונית מאוד אהבה לרקוד, במיוחד בלט קלאסי וגם התעמלות מכשירים. היא אף זכתה במקום שני בתחרות בית ספרית בהתעמלות.<br />בשנת -76' אמא התחילה את לימודיה בתיכון "מקיץ" ברמת השרון.בתיכון היא בילתה את רוב זמנה הפנוי בתנועה והייתה מדריכה. בנוסף היא נסעה לתל אביב ולמדה בלט בבית ספר נבחר.<br />אמא גמרה את לימודיה עם בגרות מלאה ולפני גיוסה נסעה לחודשיים לארצות הברית לטיול.<br />היא התגייסה בשנת 1981 לחיל האור בתפקיד חוקרת מודיעין אויר. היא זוכרת במלחמת שלום הגליל שאחד מהמטוסים התרסק ואחד הטייסים נחטף ונלקח בשבי. זוהי היתה תקופה של לחץ ועבודה רבה בטייסת.<br />היא השתחררה מהצבא בשנת 83' והתחילה את לימודיה באוניברסיטת תל אביב שם היא למדה בפקולטה לרפואה בחוג לפיזיותרפיה 4 שנים.<br />בזמן הלימודים רונית עבדה במלון דן אכדיה שבהרצלייה כמלצרית שם גם פגשה את אבי, אילן פקטור.<br />בשנתה השנייה בלימודים היא התחתנה עם אילן ושניהם עברו לגור יחד בדירה קטנה ברמת השרון.<br />בשנתה האחרונה בלימודים היא ילדה את בנה הבכור אור. אור נולד בניתוח קיסרי אך אמא מספרת שבכלל לא כאב לה, והיתה מאושרת מאוד. את שמו אור הם בחרו מכיוון שהוא הכניס להם קרן אור לחיים.<br />לאחר הלידה עברה המשפחה הצעירה לרעננה שם הם שכרו דירה.<br />בשנים אלה רונית עבדה במכון פיזיותרפיה בהרצלייה וכעבור שלוש שנים ב-1990 ילדה בן נוסף גל. היא בחרה שם זה מכיוון שמאוד אהבה את הים ואיזה שם יותר משקף זאת אם לא גל. שוב אושר ושמחה למשפחה. לאחר שלוש שנים המשפחה החליטה שהם רוצים לעבור למקום עם אוירה כפרית אחרי שנים בערים. הם עברו לכוכב יאיר ולאחר שלוש שנים אני נולדתי.<br />באותה תקופה כולנו אהבנו ללכת לטיולים, לסיני ולאילת.<br />בשנת 2000 נסענו לתאילנד. בשנה הראשונה אימי לא כל כך מצאה את מקומה אך לאט לאט כולנו הסתדרנו. אני זוכרת איך היו הרבה פעמים שלא עשתה משהו מיוחד. אסור היה לה לעבוד במקצועה מסיבות דיפלומטיות, ולכן התחילה ללמוד לימודי יוגה. בזמן הזה רונית גילתה את עצמה מחדש. היא התחברה ליוגה והתחילה לקחת קורסים להיות מורה. ביולי 2003 רונית חזרה אם גל ואיתי ואילו אור וגל נשארו בתאילנד. חזרנו לבית חדש בכוכב יאיר רונית התחילה מחדש את הקרירה שלה עם מכון פרטי לפיזיותרפיה ושיעורי יוגה. כיום היא מורה ידועה בארץ, ויש לה סטודיו מקסים ליד הבית.<br />לפני בערך חצי שנה שיר אחותי הקטנה נולדה. אימי מספרת שזו היא חוייה נפלאה ושהיא מאושרת לחזור אחורה קצת. אימי מאוד אוהבת ללכת לים,כמובן לעשות יוגה, לקרוא ולבלות זמן עם כולנו.<br />אני מאוד אוהבת ומעריכה את אימי. היא עושה כמעט הכול בשבילי והיא כל עולמי!!! אז אמא, תודה! </span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-3264381447423576663?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-63429201173218160022009-01-06T10:42:00.000-08:002009-08-01T03:10:41.992-07:00<a href="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4TGtyXA0I/AAAAAAAAAIk/tIzCJKTIXzw/s1600-h/אבא.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327216415316837186" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 206px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4TGtyXA0I/AAAAAAAAAIk/tIzCJKTIXzw/s320/%D7%90%D7%91%D7%90.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><div><span style="font-size:130%;">אבי אילן, נולד בשעה רבע לשמונה בסוף מרץ ,1958 , בבית החולים פונולי ביפו.<br />השם אילן נבחר על ידיד אחותו רחל שמאוד אהבה את השם ורצה שיקראו לאחיה כך. שמו השני של אבי הוא עמוס. שם זה נבחר על ידי אימו מכיוון שרצתה ששם בנה יהיה כשם אחד מ-12 הנביאים. כך החליטו לתת לבן החדש שני שמות, אילן עמוס.<br />בגילו הצעיר של אילן הוא אהב לשחק כדורגל ולטייל ברחובות בת-ים שם הוא גר.<br />זיכרון מגילו הצעיר של אילן זה שהוא שיחק עם חתולת רחוב והיא שרטה אותו. היו צריכים לאתר את החתולה הספציפית הזו מכדי לבדוק אם יש לה כלבת. למזלו לא היה לה כלבת.<br />אילן חגג את בר-המצווה שלו ב-1971, בגן אירועים בתל אביב. היה זה אירוע גדול עם 150 מוזמנים.<br />בימי נעוריו של אילן, הוא אהב ללכת לים ובמיוחד לשחק כדור-עף. הוא הלך לתיכון החשמונאים בבית </span><a href="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4F0haCmhI/AAAAAAAAAHc/MDxkyqbMfRQ/s1600-h/טיול+בת+מצווה+עם+אבא+אירופה+2008+040.jpg"><span style="font-size:130%;"></span></a><span style="font-size:130%;">ים.<br />בתיכון הוא התמקד בעיקר בכדור-עף עם הרבה אימונים אחרי הלימודים ותחרויות.<br />אילן סיים את לימודיו עם בגרות מלאה ומיד התגייס לצה"ל. בצבא אילן שירת בחיל האוויר ביחידת נ"מ.<br />במהלך שירותו הוא למד על כל מיני סוגי מטוסים ושם פיתח את אהבתו לטיסה.<br />הוא סיים את שירותו הצבאי בשנת 1980, כשהוא בן 22.<br />אחרי הצבא, אילן יצא למסע בן חודשיים לארצות הברית עם גיסו.<br />כשחזר, אילן התקבל לאוניברסיטת תל אביב והחל ללמוד משפטים. בשנתו השנייה באוניברסיטה אילן למד כלכלה ומדעי המדינה, עד שקיבל תואר ראשון.<br />בזמן לימודיו הוא היה קצין ביטחון במלון דן אכדיה בהרצלייה ושם פגש את אימי שעבדה כמנהלת בית הקפה. הוא סיים את לימודיו בשנת 1985, ובאותה שנה ב-4.7 הוא התחתן עם אימי רונית. <a href="http://3.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se8Xb03CW-I/AAAAAAAAAJw/6vHxR8vQ0ok/s1600-h/אבא.JPG"></a><br />רונית ואילן עברו לרמת השרון, שם הם גרו בבית של קרובים שהתגוררו בחו"ל.<br />הם גרו שם שנתיים עד שבנם הראשון נולד, אחי, אור. לאחר תקופה קצרה הם עברו לבית משותף ברעננה. בתקופה זו אילן עבד כמוכר לארגון מחשבים.<br />בשנת 1990 הבן השני, גל, אחי נולד. המשפחה הצעירה יצאה מרעננה בשנת 1993 ועברה לכוכב יאיר. בכוכב יאיר אילן עבד ברשת סולארית-אנרגיה אלטרנאטיבית.<br />אחרי שהחברה נסגרה אילן עבר לעבוד בחברת אלקטרה, שם מונה למנהל שיווק ומכירות.<br />בשנת 1997 אילן עזב את אלקטרה והצטרף למגזר הציבורי, המקום בו הוא עובד עד היום. בנוסף לעבודה חדשה, הצטרפה למשפחה ילדה חדשה, אני, שני.<br />בזמן הזה אילן עבר מכדור-עף לטניס. אני זוכרת איך כל יום שבת בבוקר הוא היה הולך לשחק טניס (כמו שהוא עדיין עושה היום).<br />בשנת 1999 אילן קיבל את האפשרות לנסוע לשליחות לשלוש שנים למזרח הרחוק. ולכן בשנת 2000 כל המשפחה נסעה ביחד לתאילנד.<br />אילן עבד כל יום חוץ משישי ושבת ולכן היה מאוד אוהב בימים אלו להתרכז בנו, הילדים ולשחק איתנו, לבלות איתנו ולצאת לטיולים ביחד.<br />אחרי שלוש שנים השליחות נגמרה והוא ורונית התגרשו.<br />היום אבא גר בכוכב יאיר. הוא מבלה איתי הרבה ואני באה לישון אצלו כל שני, רביעי וכל שבת שנייה. אנו אוהבים לראות משחקי טניס וכדור-עף ביחד וגם ללכת לטיולים ולמסעדות.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-6342920117321816002?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-49916734480836514622009-01-05T10:47:00.000-08:002009-04-22T06:13:25.872-07:00<div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4TPU13hNI/AAAAAAAAAIs/Tk7_ArdqkwU/s1600-h/%D7%90%D7%95%D7%A8.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327216563239486674" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 210px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4TPU13hNI/AAAAAAAAAIs/Tk7_ArdqkwU/s320/%D7%90%D7%95%D7%A8.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><div><span style="font-size:130%;">אחי הבכור אור נולד ב- 4.6.1988 בבית החולים מאיר שבכפר סבא. לא<a href="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se8XzCR_hPI/AAAAAAAAAJ4/5Hz0J_gIxUE/s1600-h/%D7%90%D7%95%D7%A8.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327503049755690226" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 243px; CURSOR: hand; HEIGHT: 212px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se8XzCR_hPI/AAAAAAAAAJ4/5Hz0J_gIxUE/s320/%D7%90%D7%95%D7%A8.JPG" border="0" /></a>חר כמה ימים הוא הגיע לביתו החדש שנמצא ברעננה. אור היה במשפחתון ובגן ברעננה. בשנת 1993 משפחתי- אבי, אימי, אור וגל, עברו לבית ברחוב היסמין 11. גל התחיל את גנו ואור את כיתה א'. בשנת 1996 הצטרפה עוד דמות למשפחה, אני. אור למד בכוכב יאיר עד כיתה ז' ואז נסענו לשליחות בתאילנד. </span><span style="font-size:130%;"><br />לכולנו היה קשה מאוד המעבר אך אור לזיכרוני התאקלם מאוד מהר. אור היה היחיד מבין שלושת הילדים שידע אנגלית כך שהשפה לא הייתה בעיה. תוך חצי שנה בערך לאור כבר היו המון חברים. הוא היה פעיל מאוד מבחינה לימודית וחברתית.<br />כעבור שלוש שנים חזרנו ארצה. אור נשאר כחודש לאחר שעזבנו מכיוון שהיה לו מאוד קשה להיפרד מתאילנד. לבסוף כשכל המשפחה חזרה ארצה הורי התגרשו. אור היה היחיד שהבין את המשמעות של הגירושים.,אני הייתי צעירה בכדי להבין.<br />לאחר המשבר אור התחיל ללמוד בתיכון גלילי בכיתה י"א ושוב התאקלם במהרה. בשנותיו האחרונות בבית ספר אור היה פעיל מאוד מבחינה חברתית. הוא היה עורך הרבה מסיבות והיו לו המון חברים.<a href="http://4.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4Gv5uU7tI/AAAAAAAAAHk/VFjavY4ZOAQ/s1600-h/%D7%90%D7%95%D7%A8.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327202829244624594" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 176px; CURSOR: hand; HEIGHT: 227px" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4Gv5uU7tI/AAAAAAAAAHk/VFjavY4ZOAQ/s320/%D7%90%D7%95%D7%A8.JPG" border="0" /></span></a><br />כבר בתאילנד הוא גילה את הספורט החביב עליו-הכדורעף. בתיכון הוא היה בנבחרת הלאומית ועד היום הוא ממשיך לשחק בנבחרת הבוגרים של כוכב יאיר.<br />לאחר שגמר בית ספר אור נסע לחודש לתאילנד וחזר להתגייס. בשנת 2005 אור התגייס והשתתף במלחמת לבנון השנייה בתור לוחם בחיל הים. לפני כמה חודשים אור השתחרר. נוספה למשפחתנו תוספת אחות חדשה-שיר. אור, כמו שאר האחים מאוד אוהב את שיר וגם מטפל בה לפעמים. הוא עובד במלצרות וחוסך כסף לטיולו הגדול שמתוכנן לדרום אמריקה.<br />היחסים שלי עם אור מאוד מיוחדים. לפעמים אנחנו נחמדים אחד לשני ולפעמים לא אבל אני מקווה וכמעט בטוחה שבעוד כמה שנים לי ולאור יהיה קשר טוב מעבר לעובדה שאנחנו אחים.</span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-4991673448083651462?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-30371338741257909362009-01-04T10:49:00.000-08:002009-04-22T06:14:37.539-07:00<div><a href="http://4.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4TVvPV5KI/AAAAAAAAAI0/5L5bkXIjSEQ/s1600-h/%D7%92%D7%9C.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327216673404871842" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 205px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4TVvPV5KI/AAAAAAAAAI0/5L5bkXIjSEQ/s320/%D7%92%D7%9C.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><div><span style="font-size:130%;">גל זה השם שניתן לאחי השני שנולד בבוקר של ה-25 בנובמבר, 1990. גל הגיע לבית קטן ברעננה ו<a href="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se8YHDCffLI/AAAAAAAAAKA/LxmFKIu2bbk/s1600-h/%D7%92%D7%9C.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327503393556495538" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 88px; CURSOR: hand; HEIGHT: 320px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se8YHDCffLI/AAAAAAAAAKA/LxmFKIu2bbk/s320/%D7%92%D7%9C.JPG" border="0" /></a>לו זוג הורים ואח קטן בן 3. לאחר שלוש שנים גל ומשפחתי עברו לכוכב יאיר.<br />בשנה הראשונה גל היה במשפחתון של אילן ואפרת ואחר כך בגנים הציבוריים. גל מספר שעד היום הוא זוכר את הגננות שלו שהוא כל כך אהב.<br />תחביביו של גל כשהיה קטן זה שהוא אהב מאוד לשחק בדברים שמבוססים על סדרות טלוויזיה ומחשב. הוא גם מאוד אהב לשחק בלגו וזוכר כיצד היה בונה ערים שלמות בחדרו. </span><span style="font-size:130%;"><br />גל הגיע לכיתה א' מלא חששות.<br />ישנו המנהג שהילדים הגדולים מוחאים כפיים לילדי כיתה א' החדשים והוא מספר איך הוא מאוד פחד מהדבר. כיתה א' עברה וכך גם ב' ו-ג' אך את כיתה ד' גל כבר זוכר בתאילנד. הוא סיפר לי שהוא נכנס לכיתה שרק דיברו אנגלית והוא לא ידע כל כך טוב את השפה. הוא סיפר שהמורה נתנה להם דף עבודה באנגלית ושהוא בכלל לא הבין. הוא היה בטוח שהילד שיושב לידו מזמן גמר את הדף, אז הוא ענה מה שנראה לו ורק רצה לשרוד את היום הראשון ואת השני והשלישי... כך גל לאט לאט קלט את האנגלית ורכש המון חברים חדשים. הוא זוכר שכמעט ולא היו ילדים ישראליים ורוב החברים שלו היו מדרום אסיה, אמריקה ואירופה. עברו להם שלוש שנים וגל חזר ארצה לכיתה ז'. <br />לאט לאט שוב עלו קשיים, אך הוא הצליח מאוד מבחינה לימודית ושוב החזיר לעצמו את כל חבריו שזכר מלפני השליחות. גל גילה את הצופים והיה חניך עד כיתה ט'. בכיתה י' גל הפך להיות מדריך חוץ בשבט בת חפר. שנה לאחר מכן ראש"גד וכיום הוא מרכז צעיר האחראי ע<a href="http://3.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4HTY3h3jI/AAAAAAAAAHs/nq1O5hgpnzU/s1600-h/%D7%92%D7%9C.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327203438900141618" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 139px; CURSOR: hand; HEIGHT: 202px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4HTY3h3jI/AAAAAAAAAHs/nq1O5hgpnzU/s320/%D7%92%D7%9C.JPG" border="0" /></span></a>ל השכבה הצעירה ועל עוד המון דברים בשבט. בשנה שעברה גל נבחר מטעם הצופים לסוע לשלושה חודשים למחנה צופים יהודי בארצות הברית. להדריך. הוא מספר שהחוויה הזאת העשירה אותו מאוד אבל הוא גם מאוד שמח לחזור הביתה. בשנה הבאה גל דוחה את שירותו הצבאי והולך לשנת שירות בה הוא יעזור לתושבים מעיירות פיתוח . מערכת היחסים שלי עם גל לא כל כך קרובה עכשיו, אבל אני בטוחה שבעוד כמה שנים אנחנו נהיה חברים טובים מלבד אחים.</span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-3037133874125790936?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-21093510704498596542009-01-03T10:50:00.000-08:002009-04-22T06:21:02.312-07:00<div><br /><br /><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4TdRrXdhI/AAAAAAAAAI8/ZG4x5OLccvM/s1600-h/%D7%90%D7%A0%D7%99.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327216802908304914" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 211px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4TdRrXdhI/AAAAAAAAAI8/ZG4x5OLccvM/s320/%D7%90%D7%A0%D7%99.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><br /><br /><div><span style="font-size:130%;">שמי שני פקטור. נולדתי בכ' בסיוון תשנ"ו ה-7 ליוני 1996 בבית החולים מאיר שבכפר סבא. <a href="http://4.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se8ZmGKCxLI/AAAAAAAAAKQ/rskkdrbjwpg/s1600-h/scan0062.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327505026481046706" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 142px; CURSOR: hand; HEIGHT: 220px" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se8ZmGKCxLI/AAAAAAAAAKQ/rskkdrbjwpg/s320/scan0062.jpg" border="0" /></a><br />לאחר יומיים אימי רונית שוחררה והגעתי הביתה לביתי החדש ביסמין 11 שבכוכב יאיר.<br />נולדתי בת שלישית בשעה 10:00 בבוקר במשקל של כ- 3.200 ק"ג. יש לי עוד שני אחים ואחות.<br />משנותיי הראשונות איני זוכרת הרבה אז נקפוץ לגיל שלוש. אני זוכרת שנכנסתי למשפחתון של תמי.<br />זכורות לי החוויות משם. הטיולים בעגלול, לרפת, ליער. הציורים העבודות וכמובן את ההתרגשות כשהגיעה תורי להיות אמא שבת. לאחר שנה הוריי הודיעו לנו שאנו נוסעים לשליחות לשלוש שנים לתאילנד מטעם העבודה של </span><span style="font-size:130%;">אבי. לא כל כך הבנתי מה המשמעות אבל מבחינתי זה היה מגניב לעלות על מטוס. בשנת 2000 הגענו לתאילנד וזכורות לי היטב שבימים הראשונים של הגן לא ידעתי מלה באנגלית. הייתי רק בת 4 והיה לי מאוד קשה להיקלט ולעזוב את אימי. לאחר חצי שנה כבר ידעתי אנגלית שוטף והיו לי כבר הרבה חברים. שוב עברה שנה והגעתי לגן חובה. בבית הספר בו למדתי גן החובה הוא חלק מהבית ספר לכן כל בוקר בשעה 7:00 הייתי עולה על האוטובוס אם כל שאר הילדים מישראל והיינו נוסעים ביחד ל-I.S.B- international school bankok . <a href="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se8ZMmFiliI/AAAAAAAAAKI/FpK9skOchow/s1600-h/scan0011.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327504588375496226" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 195px; CURSOR: hand; HEIGHT: 256px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se8ZMmFiliI/AAAAAAAAAKI/FpK9skOchow/s320/scan0011.jpg" border="0" /></a><br />דבר שזכור לי היטב הוא היום הראשון בבית הספר הכי עצום, מטופח ונקי שראיתי בחיים שלי!!! היה בו הכל: בריכת שחייה, כחלק משיעורי הספורט, קירות טיפוס ענקיים, אתלטיקה עצומה, מדשאות, פרחים, עצים, אולם תיאטרון מטופח, ספריה, מעבדות, אולמות ספורט ומחול, חדרי הלבשה רבים, כיתות של שתי קומות ועוד הרבה דברים... היה זה הבית ספר הכי מדהים שראיתי מימי! ככה עברתי את שלושת השנים שלי בתאילנד. בנוסף לבית ספר היינו כל המשפחה נוסעים למלונות, טיולים,שווקים ועוד המון אטרקציות אחרות. פעם אנשים אמרו לי איזה כיף לי שנסעתי לתאילנד ואף פעם לא הבנתי למה, אבל עכשיו אני מבינה איזה חוויה מעשירה עברתי!<br />בשנת 2003 חזרנו ארצה והורי החליטו שהם מתגרשים. בהתחלה זה היה שוק רציני אבל אחר כך כולנו הבנו שעדיף ככה. <br />חזרתי ארצה לכיתה ב'. אני זוכרת איך שוב לא ידעתי עברית ולא רציתי לעזוב את אימי. המחנכת הייתה צילה. צילה מאוד עזרה לי בחודשי הראשונים מכיוון שבאתי לכיתה ושכבה מגובשת שביחד מימי הגן. לאט לאט שוב חזרתי לעברית ורכשתי לעצמי המון חברים חדשים. בכיתה ג' המחנכת שלי הייתה הילה שאותה מאוד <a href="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4Hz8c5SnI/AAAAAAAAAH0/vweLlBB-IN8/s1600-h/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C+%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94+%D7%A2%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94+2008+003.jpg"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327203998207920754" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 255px; CURSOR: hand; HEIGHT: 187px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4Hz8c5SnI/AAAAAAAAAH0/vweLlBB-IN8/s320/%D7%98%D7%99%D7%95%D7%9C+%D7%91%D7%AA+%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94+%D7%A2%D7%9D+%D7%90%D7%91%D7%90+%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94+2008+003.jpg" border="0" /></span></a>אהבתי. ב-ד' ו-ה' חינכה אותי חני ששוב מאוד אהבתי. בכיתה ו' אתי קיבלה את הכבוד וכמובן שגם אותה חיבבתי. כבר בתאילנד מצאתי את התחום המועדף עליי- הריקוד. כיום אני רוקדת במסלול המקצועי בכוכב יאיר כבר כ-11 שנה.<br />קפצנו כמה שנים והיום:<br />הגובה שלי הוא 1.47. צבע העניים שלי הוא כחול-ירוק ושערי בצבע שתני. אני חניכה בתנועת נוער הצופים ומאוד נהנת עם חברי ומדריכיי. אוהבת לרקוד, ללכת לבריכה, לעשות שופינג ולבלות עם חברות. מקווה שגם בשנים הבאות יהיו לי חברות נפלאות כמו שיש לי היום. הספר האהוב עליי הוא יומנו של חנון והשיר האהוב עליי הוא womanizer של בריטני ספירס. אני מאוד אוהבת לאכול בכללי ובמיוחד שניצל ופירה. הזמרים האהובים עליי הם שלמה ארצי ורן דנקר.<br />זהו. זאת אני...</span></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-2109351070449859654?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-15071483656864622782009-01-02T10:55:00.000-08:002009-04-22T05:21:11.110-07:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4TmKXudXI/AAAAAAAAAJE/vTmgJK_IeJU/s1600-h/%D7%A9%D7%99%D7%A8.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327216955565700466" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 184px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4TmKXudXI/AAAAAAAAAJE/vTmgJK_IeJU/s320/%D7%A9%D7%99%D7%A8.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /></span><div><a href="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4I_Xlf3NI/AAAAAAAAAH8/iTORvJXiRnA/s1600-h/IMG_1254.JPG"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327205293981949138" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 170px; CURSOR: hand; HEIGHT: 240px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se4I_Xlf3NI/AAAAAAAAAH8/iTORvJXiRnA/s320/IMG_1254.JPG" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /><br /></span><div dir="rtl" align="right"><span style="font-size:130%;">שיר. אחותי הקטנה שנולדה ב-30 בספטמבר 2008.<br />אני זוכרת היטב את ערב ראש השנה בו אימי לא הרשתה לי להזמין חברות לישון כי היא ידעה שבאותו לילה היא תלך ללדת. וכך היה. בשעה 22:00 בלילה ישבנו אני ואחיי לחוצים במרפסת וקיבלנו טלפון שיש לנו אחות חדשה. איך התרגשנו... בבוקר שלמחרת אני זוכרת שסבתי העירה אותי עם טלפון שהיא, סבי ודודתי בדרך אלינו עם המון ציוד ואוכל. מהר קמתי והערתי את אחיי. אני זוכרת איך הם הגיעו באוטו וכולנו עמדנו בחוץ וחיכינו להם. ואז הם הגיעו. היא הגיעה. הנסיכה של המשפחה. הילדה הכי יפה, שיר. בימיה הראשונים שיר לא הייתה כל כך חברותית וסתם אכלה ישנה צרחה ועשתה הרבה... אך לאט לאט גדלה והיום היא כבר מחייכת ויושבת איתנו ליד השולחן כמו ילדה גדולה. שיר היא המתנה של המשפחה ואימי אומרת שאין דבר יותר כיף מזה. נכון שהיא מתעוררת וצועקת בלילה אך אנחנו מאוד אוהבים אותה ואנו בטוחים שהיא תגדל להיות ספורטאית, רקדנית, צופיפניקית ומפונקת כמו כל הילדים ביחד.</span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-1507148365686462278?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2706047784141549694.post-45363749380544623972009-01-01T04:51:00.000-08:002009-04-22T05:21:26.126-07:00<a href="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se22ebc1S5I/AAAAAAAAAGs/meU22nJaFHk/s1600-h/%D7%A9%D7%99%D7%A8+%D7%A9%D7%99%D7%A8+011.jpg"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327114568130186130" style="FLOAT: right; MARGIN: 0px 0px 10px 10px; WIDTH: 129px; CURSOR: hand; HEIGHT: 173px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se22ebc1S5I/AAAAAAAAAGs/meU22nJaFHk/s320/%D7%A9%D7%99%D7%A8+%D7%A9%D7%99%D7%A8+011.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"> </span><a href="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SXHV_XCFp_I/AAAAAAAAAB4/kOuJq26oaxI/s1600-h/%D7%A9%D7%99%D7%A8+%D7%A9%D7%99%D7%A8+010.jpg"><span style="font-size:130%;"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5292246321628293106" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 176px; CURSOR: hand; HEIGHT: 121px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/SXHV_XCFp_I/AAAAAAAAAB4/kOuJq26oaxI/s320/%D7%A9%D7%99%D7%A8+%D7%A9%D7%99%D7%A8+010.jpg" border="0" /></span></a><span style="font-size:130%;"><br /><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5327113944586253954" style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 146px; CURSOR: hand; HEIGHT: 122px; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_cZjiLLQlIUo/Se216IkX9oI/AAAAAAAAAGk/yrvuTiskRJU/s320/%D7%A9%D7%99%D7%A8+%D7%A9%D7%99%D7%A8+009.jpg" border="0" /><br /><br /></span><div><br /><div><span style="font-size:130%;">חלקכם אולי חושבים שזאת סתם טבעת אבל בשבילי ובשביל משפחתי היא עולם ומלואו.<br /><br />1.ממי קיבלת את החפץ?<br />את הטבעת אימי קיבלה כשהתחתנה בשנת 1985 מאימה, שקיבלה זאת מאימה (סבתא של אימי).<br /><br />2. מאילו נסיבות קיבלתם את החפץ?<br />קיבלנו את החפץ לאחר חתונתה של אימי. היא קיבלה את הטבעת מאימה וכשקיבלה אותה מאימה כשהתחתנה.<br /><br />3. כמה זמן החפץ נמצא אצלכם?<br />החפץ נמצא במשפחה יותר מ-50 שנה ואצל אימי כ-23 שנה.<br /><br />4. כיצד נשמר החפץ?<br />כיום אימי שומרת את הטבעת בקופסא במגירה שליד מיטתה וכשאני יתחתן גם אני יקבל את הטבעת הזו. </span></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2706047784141549694-4536374938054462397?l=shanyf.blogspot.com' alt='' /></div>שניhttp://www.blogger.com/profile/07864457880734019261noreply@blogger.com0