סבי, יאיר אלקלעי, אבא של אימי, נולד ב-21 לדצמבר, 1937, בבית החולים הדסה בתל אביב.
מכיוון שסבי נולד בארץ הוא לא סבל מאנטישמיות או שנאה שהיו באירופה.
משפחתו של סבי גרו ברמת גן שם סבי התחיל את גנו, גן יהלומים. בגיל צעיר יאיר מאוד אהב את הצופים והתחיל את דרכו בה בכיתה ג'.
בנוסף לצופים, יאיר ואחיו היו חייבים לעזור לכלכלת הבית, וזאת מכיוון שאבא שלהם עבד בח"ול והם היו חייבים לעזור לאימם. בשנת 1947 החלה מלחמת השחרור ומטוסים מצריים הפגיזו את רמת גן. סבי זוכר איך כל המשפחה נכנסה למקלט וכולם פחדו מאוד.
כשהוכרזה מדינת ישראל, ב-1948, כולם שמחו מאוד, ויאיר זוכר את החגיגות ברחובות.
הוא הצטרף לתיכון "אוהל שם", ולמד שם 4 שנים. באותה תקופה יאיר היה פעיל מאוד בצופים. הוא מילא הרבה תפקידים ובניהם כמובן מדריך. בין חניכיו הייתה יהודית שטיאסני, רעייתו לעתיד. הוא סיים את התיכון עם בגרות מלאה והתגייס לצבא במסגרת גיוס נוער חלוצי לוחם. הוא שירת בחיל הצנחנים ומספר שאהב מאוד את הצניחות.הוא השתתף במלחמת סיני ולאחר מכן השתחרר. לאחר השחרור יאיר הצטרף לטכניון בחיפה, כשהוא למד הנדסה כימית וטכנולוגית המזון.
לאחר לימודיו הוא התחתן עם יהודית בשנת 1961.
הם עברו לרמת גן ויאיר התחיל לעבוד במפעל הנקרא "פרדס-מוצרי הדר" ברחובות.
שנה לאחר מכן נולדה ליאיר וליהודית בת בכורה,אימי, רונית.
לאחר שלוש שנים במפעל הוחלט לשלוח את יאיר לעבוד בברזיל וכך המשפחה הצעירה הייתה בברזיל כשנה. יאיר מספר שהוא מאוד אהב את התנאים בברזיל ואהב לעבוד בח"ול. לאחר השהות בברזיל המשפחה עברה לנהרייה, שם הוקם מפעל חדש ששכר את שירותיו של סבי כטכנולוג ראשי.
באותה שנה נולד הילד השני של המשפחה, דודי, אבי.
מיד לאחר שאבי נולד החלה מלחמת ששת הימים. יאיר גויס מיד למילואים.
בשנת 1973 תוספת חדשה הגיעה למשפחה, דודתי, דנה.
באותה שנה כל המשפחה עברה לבית פרטי ברמת השרון.
ברמת השרון הקים יאיר עסק פרטי לייעוץ ולתכנון למפעלי מזון, הנקרא עד היום food. co. ליאיר היו הרבה עסקים בחו"ל ובארץ והיו לו הרבה נסיעות שנתנו לו הזדמנות לראות מדינות שונות בעולם. היום יאיר כבר בפנסיה, אבל ממשיך לעבוד בעולם ובארץ.
הוא מבלה את רוב זמנו הפנוי במועדון הרוטרי, ואף כיהן כנשיא לפני שנים אחדות.
אני מאוד אוהבת לבלות עם סבא כי תמיד אנו מדברים על דברים מעניינים וזה מאוד שונה לשמוע מישהו עם השקפות עולם כמו שלו עם ידע וניסיון רב.
מכיוון שסבי נולד בארץ הוא לא סבל מאנטישמיות או שנאה שהיו באירופה.
משפחתו של סבי גרו ברמת גן שם סבי התחיל את גנו, גן יהלומים. בגיל צעיר יאיר מאוד אהב את הצופים והתחיל את דרכו בה בכיתה ג'.
בנוסף לצופים, יאיר ואחיו היו חייבים לעזור לכלכלת הבית, וזאת מכיוון שאבא שלהם עבד בח"ול והם היו חייבים לעזור לאימם. בשנת 1947 החלה מלחמת השחרור ומטוסים מצריים הפגיזו את רמת גן. סבי זוכר איך כל המשפחה נכנסה למקלט וכולם פחדו מאוד.
כשהוכרזה מדינת ישראל, ב-1948, כולם שמחו מאוד, ויאיר זוכר את החגיגות ברחובות.
הוא הצטרף לתיכון "אוהל שם", ולמד שם 4 שנים. באותה תקופה יאיר היה פעיל מאוד בצופים. הוא מילא הרבה תפקידים ובניהם כמובן מדריך. בין חניכיו הייתה יהודית שטיאסני, רעייתו לעתיד. הוא סיים את התיכון עם בגרות מלאה והתגייס לצבא במסגרת גיוס נוער חלוצי לוחם. הוא שירת בחיל הצנחנים ומספר שאהב מאוד את הצניחות.הוא השתתף במלחמת סיני ולאחר מכן השתחרר. לאחר השחרור יאיר הצטרף לטכניון בחיפה, כשהוא למד הנדסה כימית וטכנולוגית המזון.
לאחר לימודיו הוא התחתן עם יהודית בשנת 1961.
הם עברו לרמת גן ויאיר התחיל לעבוד במפעל הנקרא "פרדס-מוצרי הדר" ברחובות.
שנה לאחר מכן נולדה ליאיר וליהודית בת בכורה,אימי, רונית.
לאחר שלוש שנים במפעל הוחלט לשלוח את יאיר לעבוד בברזיל וכך המשפחה הצעירה הייתה בברזיל כשנה. יאיר מספר שהוא מאוד אהב את התנאים בברזיל ואהב לעבוד בח"ול. לאחר השהות בברזיל המשפחה עברה לנהרייה, שם הוקם מפעל חדש ששכר את שירותיו של סבי כטכנולוג ראשי.
באותה שנה נולד הילד השני של המשפחה, דודי, אבי.
מיד לאחר שאבי נולד החלה מלחמת ששת הימים. יאיר גויס מיד למילואים.
בשנת 1973 תוספת חדשה הגיעה למשפחה, דודתי, דנה.
באותה שנה כל המשפחה עברה לבית פרטי ברמת השרון.
ברמת השרון הקים יאיר עסק פרטי לייעוץ ולתכנון למפעלי מזון, הנקרא עד היום food. co. ליאיר היו הרבה עסקים בחו"ל ובארץ והיו לו הרבה נסיעות שנתנו לו הזדמנות לראות מדינות שונות בעולם. היום יאיר כבר בפנסיה, אבל ממשיך לעבוד בעולם ובארץ.
הוא מבלה את רוב זמנו הפנוי במועדון הרוטרי, ואף כיהן כנשיא לפני שנים אחדות.
אני מאוד אוהבת לבלות עם סבא כי תמיד אנו מדברים על דברים מעניינים וזה מאוד שונה לשמוע מישהו עם השקפות עולם כמו שלו עם ידע וניסיון רב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה