שיר. אחותי הקטנה שנולדה ב-30 בספטמבר 2008.
אני זוכרת היטב את ערב ראש השנה בו אימי לא הרשתה לי להזמין חברות לישון כי היא ידעה שבאותו לילה היא תלך ללדת. וכך היה. בשעה 22:00 בלילה ישבנו אני ואחיי לחוצים במרפסת וקיבלנו טלפון שיש לנו אחות חדשה. איך התרגשנו... בבוקר שלמחרת אני זוכרת שסבתי העירה אותי עם טלפון שהיא, סבי ודודתי בדרך אלינו עם המון ציוד ואוכל. מהר קמתי והערתי את אחיי. אני זוכרת איך הם הגיעו באוטו וכולנו עמדנו בחוץ וחיכינו להם. ואז הם הגיעו. היא הגיעה. הנסיכה של המשפחה. הילדה הכי יפה, שיר. בימיה הראשונים שיר לא הייתה כל כך חברותית וסתם אכלה ישנה צרחה ועשתה הרבה... אך לאט לאט גדלה והיום היא כבר מחייכת ויושבת איתנו ליד השולחן כמו ילדה גדולה. שיר היא המתנה של המשפחה ואימי אומרת שאין דבר יותר כיף מזה. נכון שהיא מתעוררת וצועקת בלילה אך אנחנו מאוד אוהבים אותה ואנו בטוחים שהיא תגדל להיות ספורטאית, רקדנית, צופיפניקית ומפונקת כמו כל הילדים ביחד.
אני זוכרת היטב את ערב ראש השנה בו אימי לא הרשתה לי להזמין חברות לישון כי היא ידעה שבאותו לילה היא תלך ללדת. וכך היה. בשעה 22:00 בלילה ישבנו אני ואחיי לחוצים במרפסת וקיבלנו טלפון שיש לנו אחות חדשה. איך התרגשנו... בבוקר שלמחרת אני זוכרת שסבתי העירה אותי עם טלפון שהיא, סבי ודודתי בדרך אלינו עם המון ציוד ואוכל. מהר קמתי והערתי את אחיי. אני זוכרת איך הם הגיעו באוטו וכולנו עמדנו בחוץ וחיכינו להם. ואז הם הגיעו. היא הגיעה. הנסיכה של המשפחה. הילדה הכי יפה, שיר. בימיה הראשונים שיר לא הייתה כל כך חברותית וסתם אכלה ישנה צרחה ועשתה הרבה... אך לאט לאט גדלה והיום היא כבר מחייכת ויושבת איתנו ליד השולחן כמו ילדה גדולה. שיר היא המתנה של המשפחה ואימי אומרת שאין דבר יותר כיף מזה. נכון שהיא מתעוררת וצועקת בלילה אך אנחנו מאוד אוהבים אותה ואנו בטוחים שהיא תגדל להיות ספורטאית, רקדנית, צופיפניקית ומפונקת כמו כל הילדים ביחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה