גל זה השם שניתן לאחי השני שנולד בבוקר של ה-25 בנובמבר, 1990. גל הגיע לבית קטן ברעננה ולו זוג הורים ואח קטן בן 3. לאחר שלוש שנים גל ומשפחתי עברו לכוכב יאיר.
בשנה הראשונה גל היה במשפחתון של אילן ואפרת ואחר כך בגנים הציבוריים. גל מספר שעד היום הוא זוכר את הגננות שלו שהוא כל כך אהב.
תחביביו של גל כשהיה קטן זה שהוא אהב מאוד לשחק בדברים שמבוססים על סדרות טלוויזיה ומחשב. הוא גם מאוד אהב לשחק בלגו וזוכר כיצד היה בונה ערים שלמות בחדרו.
גל הגיע לכיתה א' מלא חששות.
ישנו המנהג שהילדים הגדולים מוחאים כפיים לילדי כיתה א' החדשים והוא מספר איך הוא מאוד פחד מהדבר. כיתה א' עברה וכך גם ב' ו-ג' אך את כיתה ד' גל כבר זוכר בתאילנד. הוא סיפר לי שהוא נכנס לכיתה שרק דיברו אנגלית והוא לא ידע כל כך טוב את השפה. הוא סיפר שהמורה נתנה להם דף עבודה באנגלית ושהוא בכלל לא הבין. הוא היה בטוח שהילד שיושב לידו מזמן גמר את הדף, אז הוא ענה מה שנראה לו ורק רצה לשרוד את היום הראשון ואת השני והשלישי... כך גל לאט לאט קלט את האנגלית ורכש המון חברים חדשים. הוא זוכר שכמעט ולא היו ילדים ישראליים ורוב החברים שלו היו מדרום אסיה, אמריקה ואירופה. עברו להם שלוש שנים וגל חזר ארצה לכיתה ז'.
לאט לאט שוב עלו קשיים, אך הוא הצליח מאוד מבחינה לימודית ושוב החזיר לעצמו את כל חבריו שזכר מלפני השליחות. גל גילה את הצופים והיה חניך עד כיתה ט'. בכיתה י' גל הפך להיות מדריך חוץ בשבט בת חפר. שנה לאחר מכן ראש"גד וכיום הוא מרכז צעיר האחראי על השכבה הצעירה ועל עוד המון דברים בשבט. בשנה שעברה גל נבחר מטעם הצופים לסוע לשלושה חודשים למחנה צופים יהודי בארצות הברית. להדריך. הוא מספר שהחוויה הזאת העשירה אותו מאוד אבל הוא גם מאוד שמח לחזור הביתה. בשנה הבאה גל דוחה את שירותו הצבאי והולך לשנת שירות בה הוא יעזור לתושבים מעיירות פיתוח . מערכת היחסים שלי עם גל לא כל כך קרובה עכשיו, אבל אני בטוחה שבעוד כמה שנים אנחנו נהיה חברים טובים מלבד אחים.
בשנה הראשונה גל היה במשפחתון של אילן ואפרת ואחר כך בגנים הציבוריים. גל מספר שעד היום הוא זוכר את הגננות שלו שהוא כל כך אהב.
תחביביו של גל כשהיה קטן זה שהוא אהב מאוד לשחק בדברים שמבוססים על סדרות טלוויזיה ומחשב. הוא גם מאוד אהב לשחק בלגו וזוכר כיצד היה בונה ערים שלמות בחדרו.
גל הגיע לכיתה א' מלא חששות.
ישנו המנהג שהילדים הגדולים מוחאים כפיים לילדי כיתה א' החדשים והוא מספר איך הוא מאוד פחד מהדבר. כיתה א' עברה וכך גם ב' ו-ג' אך את כיתה ד' גל כבר זוכר בתאילנד. הוא סיפר לי שהוא נכנס לכיתה שרק דיברו אנגלית והוא לא ידע כל כך טוב את השפה. הוא סיפר שהמורה נתנה להם דף עבודה באנגלית ושהוא בכלל לא הבין. הוא היה בטוח שהילד שיושב לידו מזמן גמר את הדף, אז הוא ענה מה שנראה לו ורק רצה לשרוד את היום הראשון ואת השני והשלישי... כך גל לאט לאט קלט את האנגלית ורכש המון חברים חדשים. הוא זוכר שכמעט ולא היו ילדים ישראליים ורוב החברים שלו היו מדרום אסיה, אמריקה ואירופה. עברו להם שלוש שנים וגל חזר ארצה לכיתה ז'.
לאט לאט שוב עלו קשיים, אך הוא הצליח מאוד מבחינה לימודית ושוב החזיר לעצמו את כל חבריו שזכר מלפני השליחות. גל גילה את הצופים והיה חניך עד כיתה ט'. בכיתה י' גל הפך להיות מדריך חוץ בשבט בת חפר. שנה לאחר מכן ראש"גד וכיום הוא מרכז צעיר האחראי על השכבה הצעירה ועל עוד המון דברים בשבט. בשנה שעברה גל נבחר מטעם הצופים לסוע לשלושה חודשים למחנה צופים יהודי בארצות הברית. להדריך. הוא מספר שהחוויה הזאת העשירה אותו מאוד אבל הוא גם מאוד שמח לחזור הביתה. בשנה הבאה גל דוחה את שירותו הצבאי והולך לשנת שירות בה הוא יעזור לתושבים מעיירות פיתוח . מערכת היחסים שלי עם גל לא כל כך קרובה עכשיו, אבל אני בטוחה שבעוד כמה שנים אנחנו נהיה חברים טובים מלבד אחים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה